tehuda

19 אפר' 2017

"מגדל התגליות" יוצא לדרך: האוניברסיטה והקריה הרפואית רמב"ם חתמו על מסמך הבנות

שיתוף פעולה יוצא דופן יוצא לדרך בימים אלה עם החתימה על מסמך ההבנות בין האוניברסיטה לקריה הרפואית רמב״ם על הקמת מגדל התגליות הרפואיות בקריה הרפואית רמב"ם. זוהי הפעם הראשונה בה חוברים מרכזי אקדמיה ורפואה מהמובילים בתחומם להקמה של בניין משותף בלב קמפוס רפואי שמטרתו להזניק את המחקר הרפואי-יישומי בישראל. המשך קריאה »

עדיין אין תגובות

19 אפר' 2017

פרח השבוע: נורית הלב

מאת: מערך תהוד"ה קטגוריות: עמוד הבית

מתוך 18 מיני הנורית המצויות בארץ רק אחת היא כתומה-אדומה (נורית אסיה) וכל השאר צהובות. לרוב המינים כותרת מבריקה כאילו נמרחה בחמאה (השם האנגלי לסוג הואButtercup שפירושו "גביע חמאה"). נמצא שעלי הכותרת של מיני נורית השכבה החיצונית (האפידרמיס) מכילים צבענים ופניהם חלקים במיוחד, מתחתיהם מצויות שכבות אויר ועמילן המפזרות את האור החודר דרכם. המשך קריאה »

עדיין אין תגובות

04 אפר' 2017

פרח השבוע: חד שפה מצוי

מאת: מערך תהוד"ה קטגוריות: עמוד הבית

רוב בני משפחת השפתניים מצטיינים בפרח בעל שתי שפתיים עליונה ותחתונה. בסוג חד-שפה נותרה רק השפה התחתונה ומכאן שם הסוג בעברית. השם הלועזי Ajuga מקורו, כנראה, בשורש Abigo שפירושו "להרחיק". לפי פליניוס שימש הצמח להרחקת מחלות מסוימות. המשך קריאה »

עדיין אין תגובות

29 מרץ 2017

שיני עכברי הבית גילו: האדם התיישב ביישובי קבע כבר לפני 15,000 שנים - 3,000 שנים לפני הזמן שמקובל היה לחשוב

מאת: omri קטגוריות: עמוד הבית

עכבר הבית מגלה: בני האדם התיישבו ביישובי קבע כבר לפני 15 אלף שנים, כ-3,000 שנים מוקדם יותר מהזמן בו מקובל לחשוב שהחלה התיישבות הקבע – עם תחילת המהפכה החקלאית, כך מגלה מחקר חדש שנערך באוניברסיטה בשיתוף עם חוקרים מן המרכז הלאומי למחקר מדעי בפריז ואוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס ופורסם היום (יום ג') בכתב העת היוקרתי PNAS. "עד היום התפיסה המרכזית היא שהחקלאות היא הסיבה להתיישבות הקבע. אולם המחקר שלנו מצא שאולי ההפך הוא הנכון. בני האדם החלו להתיישב אלפי שנים קודם, ואולי העובדה שהם יישבו ביישובי קבע גרמה לכך שהם החלו לעסוק בחקלאות", אמר ד"ר ליאור וויסברוד מהאוניברסיטה, שהוביל את המחקר. המשך קריאה »

עדיין אין תגובות

29 מרץ 2017

פרח השבוע: אלקנת הצבעים

מאת: מערך תהוד"ה קטגוריות: עמוד הבית

"תעודת הזהות" של הצמח היא דווקא השורש האדום-בורדו, ממנו מפיקים חומר צבע רב שימושים בשם אלקנין (הנובע משם הצמח בלועזית). צבע זה משמש לצביעת צמר ובדים (למשל גלימות ברומא), עץ, לכות, נרות, יינות, שמן ונקניקים (למרות רעילותו ובמיוחד לכבד) ולקוסמטיקה. הצבע נספג היטב בשומן ולכן משתמשים בו בתכשירים מיקרוסקופיים לגילוי טיפות שומן במדגמים הנבדקים. הצבע נשאר ימים רבים על העור ומשמש כתחליף לחינה ומכאן שמו הערבי "חינת המכשפה". השם הלועזי של הסוג -Alkanna - הוא בעצם השם הערבי "אל חינה". השם הגרמני פירושו "צמח האיפור" – Schminkwurz - מציין את שימוש הצמח להכנת שפתונים ופודרה ורודה. לאור הדרישה הרבה לחומרי צבע טבעיים מגדלים כיום את השורשים בתרבויות רקמה של השורשים להפקה מסחרית של הצבע. המשך קריאה »

עדיין אין תגובות

לפוסטים הבאים »