tehuda

הודעות לעיתונות

22 ספט' 2016

בני הדור השני, שהוריהם היו תינוקות בזמן השואה, סובלים מהפרעות קשה יותר של סכיזופרניה

אין הבדלים בסיכון לפתח סכיזופרניה בקרב בני הדור השני לשואה בהשוואה לאלה שהוריהם לא נחשפו לשואה, כך, עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה. עם זאת, כאשר בחנו החוקרים תתי קבוצות נמצא כי בני הדור השני שהוריהם היו תינוקות בזמן השואה דווקא כן היו בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות קשות יותר של המחלה. "ניתן לייחס תוצאות אלו למנגנונים אפיגנטים שאינם נובעים משינוי בקוד הגנטי של התא אך עוברים בתורשה בדרך מסוימת", אמר פרופ' סטיבן לוין שערך את המחקר. המשך קריאה »

אין עדיין תגובות

21 ספט' 2016

עודף משקל בקרב מתבגרות מוריד את סיכוייהן לחלות בסרטן השד עד לגיל 45

עודף משקל ואף השמנה בקרב נערות מתבגרות מפחית את סיכוייהן לחלות בסרטן השד עד גיל 45, ואילו תת משקל מגדיל את סיכוייהן, זאת בהשוואה לנערות במשקל תקין, כך עולה ממחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה, האוניברסיטה העברית וחיל הרפואה. "הממצא באשר להגנה מפני סרטן השד אשר נקשר לעודף משקל ולהשמנה בגיל הנעורים מאשר מידע קודם שפורסם בנושא ומתקף אותו. אולם הממצא של קשר מובהק בין תת משקל וסיכון מוגבר לסרטן השד בגיל צעיר הוא חדש ודורש המשך בירור",  אמרה פרופ' ליטל קינן בוקר מהאוניברסיטה, ממובילות המחקר. המשך קריאה »

אין עדיין תגובות

06 ספט' 2016

כשלא ברור אם לצחוק או לבכות: איך המוח מחליט אם הסיטואציה נעימה או לא?

מחקר חדש, משותף לחוקרים ממכון מקס פלאנק והאוניברסיטה, מצא בפעם הראשונה את המנגנון המוחי שמסייע לנו להבין האם סיטואציה היא חיובית או שלילית מבחינה רגשית, בעיקר במקרים של סיטואציות מורכבות של חוסר בהירות רגשית. "חלק ניכר מהסיטואציות שאנו נתקלים בהן בחיי היום-יום הן סיטואציות מורכבות מבחינה רגשית והן לא רק חיוביות או רק שליליות – אבל המוח יודע 'לקחת החלטה' ולקבוע איך עלינו להרגיש. המנגנון שמצאנו כולל שני אזורים במוח שמתנהגים כמעין 'שלטים' שקובעים ביניהם איזה ערך הסיטואציה צריכה לקבל ולפי זה איזה אזור צריך להיות דלוק ואיזה כבוי", אמרה ד"ר הדס אוקון-זינגר מאוניברסיטת חיפה, אחת ממובילות המחקר. המשך קריאה »

אין עדיין תגובות

31 אוג' 2016

גלעיני הזיתים מלפני 7,000 שנים מגלים את אורחות החיים של אבות-אבותינו

הם אכלו חיטה, שעורה וכוסמת, עדשים ואפונים. היו להם עדרי עיזים, כבשים, בקר וגם חזירים, אותם הם אכלו בעיקר במקרים של אירועים חגיגיים במיוחד. וכעת, בעונת החפירות האחרונות גילו החוקרים מאות גרעיני זית, מה שמחייב מחשבה מחודשת  - על שיטות השקיה קדומות או על מסחר קדום. חוקרי מכון זינמן בשילוב חוקרים מאוניברסיטאות אחרות בעולם חושפים את אורח החיים של אבות-אבותינו שחיו לפני למעלה מ-7,000 שנים בתל צף שבעמק בית שאן. "קיומה של מערכת חקלאית קדומה כל כך הנסמכת על השקיה מלאכותית תחייב שינוי משמעותי באופן שבו אנו תופסים את התחכום החקלאי שלהם", אמר פרופ' דני רוזנברג ממכון זינמן לארכיאולוגיה, שמנהל את פרויקט המחקר בתל צף יחד עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הגרמני לארכיאולוגיה בברלין (DAI). המשך קריאה »

אין עדיין תגובות

08 אוג' 2016

נמצא קשר בין מנגנונים של זיכרון לבין עמידות למחלת האפילפסיה

מחקר חדש משותף לחוקרים מחוג סגול לנוירוביולוגיה באוניברסיטה וחוקרים אירופאים שפורסם בכתב העת Cerebral Cortex חשף מנגנון ביולוגי חדש שמצד אחד פוגע בסוג מאוד ספציפי של זיכרון ובאותו זמן מקנה עמידות למחלת האפילפסיה. "במוח הבריא כמו במוח החולה, יש חשיבות רבה ליחס בין פעילות תאי עצב שגורמת להעברת מידע לבין פעילות שגורמת לעיכוב העברת מידע.  אנחנו יודעים שפגיעה ביחס הזה עומדת בבסיס מחלות מוח שונות כדוגמת מחלות נוירו-התפתחותיות, ואפילפסיה. במחקר שלנו שהתכוון לבודד מרכיבים מולקולארים המשרתים היווצרות זיכרונות לטווח ארוך, נמצא שהשינוי המולקולארי שיצרנו יצר שינוי קל ביחס זה בהיפוקמפוס ובאופן מפתיע, גרם לעמידות להתקפי אפילפסיה ולכן פותח אפשרויות חדשות ליצירת תרופות למחלת האפלפסיה", אמרה תלמידת המחקר אלהאם טאהא ממעבדתו של פרופ' קובי רוזנבלום, שערכה את המחקר. המשך קריאה »

אין עדיין תגובות

לפוסטים הבאים »