tehuda

ארכיון לחודש יוני, 2008

10 יוני 2008

ממצאים תת ימיים

עדות ראשונה מסוגה של ספינה מהתקופה האסלאמית

ספינה טרופה מראשית המאה השמינית לספירה עם חלק מתכולתה שנמצאה בחוף טנטורה ונחקרה על ידי חוקרי המכון ללימודי ים של אוניברסיטת חיפה, מהווה עדות יחידה עד כה לכלי שיט מהתקופה האסלאמית הקדומה ששטה בחופי הים-התיכון. "אין בידינו עדויות היסטוריות או ארכיאולוגיות על הכלכלה והמסחר באזור זה בתקופה הזו, והספינה עשויה לשמש מקור מידע לפעילות החברתית וכלכלית באזור זה", אמר ד"ר יעקב כהנוב מהמכון ללימודי ים והחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.

הספינה הטרופה עצמה נמצאה כבר לפני כעשור בסקר שנערך בחוף דור-טנטורה על ידי משלחת משותפת של המכון לארכיאולוגיה ימית באוניברסיטת טקסס A&M (INA) והמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה. באמצעות בדיקות פחמן התברר שמקורה במאה השמינית. כעת, בתום עונת חפירות נוספת מתחילה להתגלות התמונה המלאה על הספינה בת 1300 השנים.

ככל הנראה, מדובר בספינה קטנה באורך של כ- 15 מטר ורוחב של כ-5 מ' שהפליגה לאורך חופי הים התיכון. היא נמצאה ממערב לתעלת השיט בלגונה של דור- טנטורה בעומק מים של 0.75 מטר ומתחת לשכבת חול, כאשר עומק האתר המקסימלי בחפירה היה 2 מטר מתחת לפני הים.

לדבריו של ד"ר כהנוב, ספינה טרופה זו היא ממצא נדיר של כלי שיט שנשתמר - הן מבחינת כמות העץ והן מבחינת איכותו. "בנוסף לגוף העץ של הספינה ממצאי האוניה הכילו, בין השאר, כ-30 כלי חרס. מכלול כלי החרס כולל שמונה אמפורות, שתי פכיות ו-20 קנקני אגירה שהכילו עצמות דגים, חבלים, מחצלות, מחט מעצם, כף עץ, חלקי עץ מגולפים, ושרידי מזון, בעיקר חרובים וזיתים", אמר.

"מכיוון שהעדויות הארכיאולוגיות מן התקופה האסלאמית הקדומה ששרדו באזור החוף הארצישראלי הן מועטות, עולה חשיבותה של הטרופה", הדגיש החוקר.

הטרופה המסתורית

ניסוי משותף של חוקרים מהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקאנטי באוניברסיטת חיפה ומ'רפאל' - "חברת רפאל, מערכות לחימה מתקדמות" פתר את החידה שהעסיקה את החוקרים מהרגע שהבחינו בדפנות העץ העבות של הספינה הטרופה מול חופי עכו - האם כדורי התותח של אותה תקופה יכלו לחדור את הדפנות או לא.

הספינה "עכו 1" נמצאה כבר בשנת 1966, אולם רק מאז שהחלו חוקרי אוניברסיטת חיפה לחקור אותה לפני כשלוש שנים היא החלה לחשוף את חידותיה. התעלומה הראשונה נגעה למקורה של הספינה, לתקופתה ולסיבה שבגללה טבעה. מפה ששרטט חייל בריטי בשנת 1799, בעת המצור של נפוליאון על עכו, הביא את החוקרים להניח כי מדובר ב"ספינת מחסום" בריטית - ספינה שהבריטים טיבעו בכוונה כדי להקשות על כניסת ספינות צרפתיות לנמל. אולם עם המשך החפירות מעלים החוקרים ספקות נוספות גם לגבי הנחה זו וכעת המסתורין לגבי מקורה שוב עוטף אותה.

חידה נוספת שהעסיקה את החוקרים נגעה לעוביה של דופן הספינה. לדבריו של ד"ר יעקב כהנוב, ראש צוות המחקר, כבר במבט ראשון ניתן היה לראות שהדופן, שהייתה בנויה מעץ אלון, עבה בצורה יוצאת דופן והשאלה שנשאלה הייתה האם כדורי התותח של אותה התקופה היו מסוגלים לחדור אותה בכלל. ניסוי ירי של תותחים וספינות עתיקות נערכו בעולם, אולם מכיוון שמדובר בפעולה יקרה ומסובכת, הם נערכו בכמות לא גבוהה כך שגם כיום לא ניתן לדעת בוודאות לגבי כל ספינה וספינה האם כדורי התותח של אותה העת היו מטביעים אותה או לא.

מי שסייע לחוקרים הימיים לפתור חידה זו היו המהנדסים של "רפאל". המודל המיוחד שמצוי בידי רפאל מאפשר לבצע ניסוי ירי בקנה מידה מוקטן, מה שמקטין את העלות ומאפשר לניסוי להיות מבוקר, מדוד ומתועד. הניסוי הנוכחי נערך בקנה מידה של 1:2 ולצורך כך נבנו באוניברסיטה חמישה דגמים של דופן הספינה, בנויים היטב מעץ אלון, בהתאם לממצאים הארכיאולוגיים. במקביל, ב"רפאל" הכינו את כדורי הירי, את התותח ממנו ירו, וכן בוצעו מדידות כדי שאפשר יהיה לכוון את מהירויות הלוע בניסוי למהירויות של כדורי התותח באותה תקופה: בין 100-500 מטר לשנייה.

הניסוי הראה כי למרות חוזקה של דופן הספינה, היא לא עמדה בפני עוצמתם של כדורי התותח, שחדרו אותה. עוד התברר כי ככל שמהירות הכדור הייתה נמוכה, הנזק לדופן הספינה וכמות שבבי העץ, שהותזו מדופן הספינה, ואשר במציאות היו גורמים לפגיעה באנשי הצוות של הספינה, היו רבים יותר. לדברי החוקרים, תוצאות הניסוי הן בעלות חשיבות רבה למחקר הספינה ולמחקר קרבות ימיים בתקופה זו.

עוגן העץ הקדום בעולם

עוגן העץ הקדום ביותר בעולם נמצא במהלך חפירה בעיר הנמל הטורקית אורלא על ידי חוקרי המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקאנטי באוניברסיטת חיפה. מדובר בעוגן עץ מסוף המאה השביעית לפני הספירה הנוצרית שנמצא נעוץ בעומק של כמטר וחצי בקרקע. מלבד הממצאים הארכיאולוגיים, שיתוף הפעולה בין חוקרי אוניברסיטת חיפה לאוניברסיטת אנקרה הביא להתעניינות רבה של המקומיים במשלחת מישראל עד כדי כך שהעיר המארחת החלה לחפש את שורשיה היהודיים.

יחסי ישראל-טורקיה ידעו לא מעט עליות ומורדות בשנים האחרונות, אבל שיתוף הפעולה בין המכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת אנקרה רק מתהדק. בשנת 2000 הזמינה אוניברסיטת אנקרה את חוקרי המכון ללימודי ים לשתף איתם פעולה בחפירות הארכיאולוגיות בנמל אורלא, עיר שממוקמת ליד איזמיר ולה היסטוריה ימית של למעלה מ-5000 שנים. במהלך החפירות גילו הארכיאולוגיים הימיים של אוניברסיטת חיפה שרידים של נמל בנוי.

מהשרידים עולה כי הנמל, ששימש את המושבה היוונית קלזומני, טבע בעקבות אסון כלשהו, ככל הנראה רעידת אדמה. טביעת הנמל תוארכה למאה השישית לפסה"נ, אולם לחוקרים לא ידוע על אסון טבע כלשהו מאותה תקופה מה שמשאיר את המסתורין סביב האתר.

במהלך החפירה האחרונה התברר כי קורת עץ שנמצאה נעוצה באדמה עוד בשנת 2003 היא למעשה עוגן עץ עם קצה עטוף מתכת. העוגן ננעץ בקרקעית הנמל הקדום, שנמצא שני מטרים מתחת לפני הקרקעית של היום. עוגן העץ תוארך סביב 600 לפנה"ס מה שהופך אותו לעוגן העץ הקדום ביותר שנמצא.

"בנוסף לנמל הטבוע, טבע באותו אסון טבע גם חלק מיישוב שהיה צמוד לנמל. ברגע שנסיים לחשוף את ממצאי הנמל והיישוב נדע טוב יותר על אותה תקופה ואולי גם נדע מה גרם לאותו אסון", אמרה פרופ' מיכל ארצי שעומדת בראש צוות החפירות מטעם אוניברסיטת חיפה.

אולם מעבר לממצאים המחקריים, שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה הישראלית והטורקית נושא פרות נוספים. בעקבות ההכשרה של החוקרים מאוניברסיטת חיפה במשך שש השנים האחרונות, מקימים כעת באוניברסיטת אנקרה מכון ימי משלהם על פי ההנחיות של צוות הסדנא הימית של המכון ללימודי ים. במהלך שנים אלו הוכשרו לא מעט צוללנים טורקיים על ידי המומחים מהמכון ללימודי ים. גם הצד הטורקי לא נשאר חייב. מעבר לאירוח מכניס האורחים וההתעניינות הבלתי פוסקת של התקשורת המקומית בצוות הישראלי, החליטו בעיריית אורלא לחפש את השורשים היהודיים של עירם. במהלך החיפושים, נחשפו שני בתי קברות יהודיים בהם נקברו בעבר יהודי העיר ונשכחו עם השנים עד שנעלמו.

במהלך השנה הקרובה ישובו אנשי המכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה לשנה השביעית של שיתוף הפעולה. "ביתן חיפה" במחנה החופרים, שנבנה במיוחד עבורם בעזרת עיריית אורלא ותרומת שר התרבות הטורקי כבר מחכה להם.

אין עדיין תגובות