tehuda

08 יולי 2009

שפה ראשונה ושפה שנייה

מאת: מערך תהוד"ה בשעה: 16:45 קטגוריות: הודעות לעיתונות, עמוד הבית

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה שופך אור על הדרך שבה  מיוצגת שפה ראשונה ושפה שנייה במוח של אדם הדובר שתי שפות. מקרה מבחן ייחודי שנחקר על ידי ד"ר רפיק אברהים מהחוג ללקויות למידה ואשר התפרסם בכתב העת- Behavioral and Brain Functions העלה כי שפת אם ושפה שנייה מיוצגות במקומות שונים במוח.

השאלה כיצד מיוצגות שפות שונות במוח האנושי עדיין אינה ברורה ועוד יותר מכך לא ברור כיצד מיוצגות שפות בעלות שונות או דמיון ביניהם. מחקרים רבים מצאו עדויות כי כל השפות שאנו רוכשים במהלך חיינו מיוצגות באזור אחד במוח. לעומת זאת, מחקרים אחרים מצאו עדויות לכך ששפה שנייה מיוצגת באזורים שונים  במוח מאשר שפת האם.

לדבריו של ד"ר אברהים, קיימות שיטות שונות לבירור שאלה זו אך הדרך הטובה ביותר לחקור את הייצוג המוחי של דוברי שתי שפות היא לבדוק את ההשפעות של פגיעות מוח על שפת האם והשפה השנייה של דו-לשוניים. "קיימת חשיבות לאיתור מקרים כאלו מכיוון שהיכולת למצוא אדם שדובר שתי שפות ברמה גבוהה שעבר פגיעה מוחית המתבטאת בפגיעה סלקטיבית באחת השפות אינה גבוהה. יתרה מכך, מרבית העדויות בתחום זה באו מתצפיות קליניות על פגועי מוח דוברי אנגלית ושפות הינדו-אירופאיות, כשמעט מאוד מחקרים נערכו על פגועי מוח דוברי שפות אחרות ובעיקר בשפות השמיות - עברית וערבית, עד חקירת המקרה הנוכחי", הוסיף.

במקרה הנוכחי, מדובר באדם דו-לשוני (בן 41) ששפת אימו ערבית ואשר שלט בעברית כשפה שנייה ברמה גבוהה וקרובה לשליטה שלו בשפה הערבית - בוגר אוניברסיטה, שעבר כתנאי קבלה מבחן בשפה העברית ואף השתמש בה באופן תדיר בחייו המקצועיים. הוא עבר פגיעה מוחית שהתבטאה בנזק שפתי (דיספזיה) שנשאר גם אחרי התהליך השיקומי שעבר. במהלך תהליך השיקום, הודגמה החלמה טובה יותר בשפה הערבית מאשר בשפה העברית.  לאחר תהליך השיקום שלו הועברו מבחנים לשוניים מתוקננים שונים שבדקו רמות שונות של כישורי הלשון בשתי השפות לצד מבחנים קוגניטיביים אחרים.  ברוב המבחנים התברר כי הפגיעה בשפה העברית הייתה גבוהה באופן מובהק מאשר הפגיעה בשפה הערבית.

לדבריו של ד"ר אברהים, גם אם פגיעה סלקטיבית זו ביכולת השפתית אינה מהווה עדות מספיקה לפיתוח מודל מבני לייצוג שפות במוח, הרי שהמקרה מהווה צעד חשוב בכיוון זה גם לאור העובדה שהוא נגע בשפות ייחודיות שלא נחקרו קודם ואשר מקיימות ביניהן דמיון רב הן מבחינה פונטית, מורפולוגית ותחבירית.

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |