tehuda

21 יוני 2010

מתארכים את ההיסטוריה

מאת: ilan בשעה: 9:58 קטגוריות: הודעות לעיתונות, עמוד הבית

מחקר בינלאומי חדש של צוותים מישראל, בריטניה, צרפת ואוסטריה הצליחו לתארך באמצעות בדיקות פחמן 14 את הכרונולוגיה ההיסטורית של מצרים העתיקה. מכיוון שכמעט כל ההיסטוגרפיה של המזרח הקדום ואגן הים התיכון - כולל ישראל כמובן - מבוסס על הכרונולוגיה של מצרים העתיקה, ניתן כעת למקם בצורה מהימנה יותר את הממצאים הארכיאולוגים שנמצאו ויימצאו באותם מקומות. המחקר יפורסם בכתב העת היוקרתי science.

"התיארוך שלנו, שמדויק בחלקו ברמה של עד 24 שנים, יאפשר לארכיאולוגים ישראלים למקם בצורה מדויקת יותר את הממצאים שלהם. המשמעות היא שוויכוחים רבים סביב תאריכים הקשורים לתקופת הברונזה, שהיא חלק מהתקופה המקראית ולשאלות סביבה יכולות לקבל תשובה", אמר ד"ר עזרא מרקוס מהמכון ללימודי ים ע"ש רקאנטי באוניברסיטת חיפה, החבר הישראלי בצוות המחקר.

הכרונולוגיה של מצרים העתיקה, שהייתה מבוססת עד היום בעיקר על רשימות של המלכים המצרים או על עדויות כתובות מאוחרות יותר, מהווה את הבסיס לכרונולוגיה של מרבית הממצאים הארכיאולוגים של המזרח הקדום - וישראל בתוכה. אולם מכיוון שכרונולוגיה זו אינה מבוססת על עדויות חד משמעיות, היו ויכוחים רבים לגבי תקפותה, כאשר במקרים קיצונים, היו כאלה שהציעו להזיז את התיארוך בכמה מאות לכל כיוון. חוסר אחידות זה הוא אחד מהגורמים לוויכוח סביב התקפות של סיפורי המקרא ושל התנ"ך כמקור היסטורי. כאמור, המחקר הנוכחי יכול לפחות לשים סוף לגבי הוויכוח סביב התאריכים של מצרים העתיקה וחלק מהממצאים הארכיאולוגים.

במחקר הנוכחי תארכו החוקרים באמצעות פחמן 14 יותר מ-200 ממצאים בוטניים מקברים במצרים העתיקה אשר נמצאים במוזיאונים שונים בארה"ב ואירופה כגון חיטה, פירות, קש, קטעי פפירוס וכד'.

לדבריו של ד"ר מרקוס, הם תארכו רק ממצאים שהייתה וודאות כי הם בעלי "אורך חיים" פחמני קצר, כך שהיה ודאי לחלוטין כי החיטה שנמצא בתוך קבר, לדוגמא, אכן נקצרה במועד לא יותר ממספר שנים סמוך לקבורה. "בעקבות ממצאי המחקר אנחנו יכולים לומר כיום שהתיארוך המקובל עד היום היה פחות או יותר מדויק. כמובן שקיימות סטיות אבל לפחות אנחנו יודעים לומר שאנחנו ב'מגרש הנכון'", הוסיף.

ד"ר מרקוס התמקד במחקר בתקופת הממלכה התיכונה במצרים שנחשב לתקופת האבות במקרא. מדובר בתקופת הברונזה התיכונה (1700-1950 לפנה"ס). "זו תקופה שבה ארץ ישראל עוברת עיור מחדש, לאחר כ-200 שנה של היעדרות, של קבוצות שמיות, הכנענים אשר ייסדו ערים מבוצרות ונמלים. זה למעשה הבסיס לכל ההיסטוריה שמכנים המקראית", סיכם.

המחקר המלא התחיל בשנת 2004 והוא ממומן ברובו על ידי קרן Leverhulme. חלקו של ד"ר עזרא, שכלל תיארוך של קטעי פפירוס ממוזיאונים בברלין ובניו-יורק מומן ברובו על ידי הקרן למחקר ולפיתוח ישראל-גרמניה (GIF).

בתמונה למעלה: פפירוס ששימש לתיארוך באמצעות פחמן 14.

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |