tehuda

29 יוני 2010

ההבדל המוחי שבין שימפנזה לאדם

מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי תל השומר בשיתוף פרופ' אביתר (אייבי) נבו מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה ופורסם בכתב העת היוקרתי של האקדמיה למדעים של ארצות הברית מצא את אחד ההבדלים המובהקים ברמה המולקולארית בין בני אדם לבין שימפנזים. "מהמחקר עולה כי אחד ההבדלים המובהקים בינינו לבין שימפנזים נמצא בפוטנציאל הגנטי של המוח", אמר פרופ' נבו.

לבני האדם ולשימפנזים התאמה ב-99% של הגנום והם נחשבים בעולם הביולוגיה האבולוציונית כ"מינים-אחים". גם דרווין עצמו טען ונימק כי מוצאו של האדם הוא מהקוף. "השאלה הנשאלת היא מה מקור ייחודו של האדם, למרות הקרבה הגנטית הגדולה, והאם האדם הוא בריאה חד פעמית השונה מהטבע כולו", אמר פרופ' נבו.

במחקר, אותו הובילה ד"ר נורית פז מהמרכז לחקר הסרטן במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ובראשו עמד פרופסור גידי רכבי, ראש המרכז לחקר הסרטן במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, ביקשו החוקרים למצוא האם קיימים מנגנונים גנטיים ומולקולאריים במוח האנושי הנותנים לו יתרון על פני השימפנזה.

במחקר התברר כי מולקולות ה-R.N.A שמיוצרות על ידי ה-D.N.A עוברות במוח האנושי תהליך של עריכה גנטית, השונה באופן מובהק מהעריכה הגנטית שעוברות מולקולות אלה במוח של השימפנזה ובמוח של מין נוסף של קוף, קוף הרזוס.

לדבריו של פרופ' נבו, המחקר הראה כי שינוי זה, שהפך את העריכה הגנטית במוח האנושי לגבוהה בצורה מובהקת מזו שאצל השימפנזה, החל לאחר ההתפצלות (ההתפתחות האבולוציונית) של בני האדם מהשימפנזים. "מנגנון חשוב זה, יחד עם מנגנונים נוספים, מצביע על כך שהעריכה הגנטית של מולקולות ה-R.N.A בתאי המוח האנושי תורמת משמעותית לייחודו של המוח האנושי ומכאן, של המין האנושי. הדימיון הגנטי הרב בין האדם לשימפנזה אינו מונע הבדלים בעריכה גנטית משנית של גנים התורמים להעלאת כושרו המוחי של האדם", אמר פרופ' נבו והוסיף כי גם שיפור זה - בכושר המוחי של האדם - קשור לתהליכי הברירה הטבעית והוא נוצר מהלחץ האקולוגי אליו נחשף האדם ברגע שהוא ירד מהעצים אל אזורי הסוואנה לפני כשני מיליון שנים.
לקריאת המאמר המלא

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |