הציבור בישראל מגלה את האמון הרב ביותר במערכת הביטחונית דווקא כלפי המערכות עליהן הוא יודע את המעט ביותר - השב"כ והמוסד, כך עולה מהמדד הרב שנתי לביצועי המגזר הציבורי בישראל שמפורסם זו השנה השמינית.

כמו בשנים הקודמות, בדק המדד את רמת האמון כלפי המערכות השונות במערכת הביטחונית וכלפי האנשים הפועלים במערכות אלה, כשגם השנה האמון הרב ביותר ניתן לשב"כ ולמוסד ולמשרתים בשב"כ ובמוסד. נתון נוסף שחזר על עצמו הוא רמת האמון הנמוכה שזוכים לה השוטרים והסוהרים בהשוואה ליתר אנשי המערכת הביטחונית.
כאמור, ברמה המערכתית רמת האמון בשב"כ ובמוסד היא הגבוהה ביותר ועומדת על ציון ממוצע של 3.88, עלייה משמעותית מהשנה שעברה, אז עמד הציון על 3.53. לאחר מכן רמת האמון הגבוהה ביותר היא בצה"ל, שרושם עלייה משמעותית גם כן מציון של 3.27 בשנה שעברה ל-3.61 השנה. רמת האמון במשטרה ובשב"ס, שהייתה נמוכה גם בשנה שעברה יורדת מ-2.66 ל-2.52. לדבריו של פרופ' ויגודה-גדות, מדובר בציון הנמוך ביותר בשמונה שנות המדד ובמגמת ירידה שממשיכה משנת 2003.
תמונה דומה נמצאת גם ברמת האמון כלפי האנשים עצמם. רמת האמון הגבוהה ביותר היא כלפי אנשי השב"כ, הנהנים מרמת אמון של 3.93. לאחר מכן נמצאים אנשי המוסד עם ציון של 3.9, חיילי צה"ל עם 3.89, מפקדי וקציני צה"ל עם 3.57, הסוהרים עם רמת אמון של 2.83 ולבסוף השוטרים עם רמת אמון של 2.68. לדבריו של פרופ' ויגודה גדות, יש לציין שבכל המדדים האלה נרשמה עלייה לעומת השנה שעברה.

תגיות: אמון הציבור, ביטחון, מגזר ציבורי, מוסדות ציבור, צבא

טראקבק |