tehuda

05 יולי 2011

ישראלים יותר, ציוניים יותר - רוסים יותר

מאת: מערך תהוד"ה בשעה: 10:55 קטגוריות: הודעות לעיתונות, עמוד הבית

העולים מברית המועצות, 20 שנים אחרי: ישראלים יותר, ציוניים יותר ובכל זאת רוסים לא פחות. זה אחד הממצאים העיקרים שעולה ממחקר אורך שבחן את דפוסי ההשתלבות בחברה הישראלית של עולי ברית המועצות של שנות ה-90 שערך פרופ' מאג'ד אלחאג', סגן הנשיא ודיקן המחקר בשיתוף ד"ר אולינה בגנו.

עוד עולה מן המחקר כי התחושה שהחים בישראל הם "כמו בבית" עלתה בצורה משמעותית עם השנים, אך הביטחון שיישארו בארץ כמעט ולא השתנתה במשך הזמן: למרות שכיום, 84% מרגישים בישראל כמו בבית (בהשוואה ל 53% לפני כעשור) , רק 62% בטוחים שיישארו כאן ( בהשוואה ל 60%  לפני כעשור). "העולים גיבשו זהות מורכבת ורב-ממדית שהיא ישראלית-רוסית. לא מדובר בדפוס הקלטות של 'עולים', שרוצים להיטמע  ב'כור ההיתוך' אלא בדפוס של מהגרים, שרוצים להשתלב בחברה החדשה תוך שמירה על תרבותם המקורית", אמר פרופ' אלחאג'.

גל העלייה הגדול מברית המועצות החל בשנת 1989 ונמשך במספרים מסיביים במשך מרבית שנות ה-90, כשעד היום הגיעו כמיליון עולים, המהווים כ-13% מכלל האוכלוסייה וכ-16% מהאוכלוסייה היהודית (ובכך הפכו לקבוצה הגדולה ביותר בישראל של עולים לפי ארץ מוצא). פרופ' אלחאג'  עוקב אחרי עליה זו מאז ראשית העלייה. בשנת 1999 ערך מחקר מקיף על אוכלוסייה זו  יחד עם פרופ' אלי לשם, וכעת הוא שב לאותה עלייה  20 שנה אחרי. במחקר הנוכחי השתתפו 605 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מעל גיל 18 שעלו לישראל החל משנת 1989, כשטעות הדגימה המירבית היא 4.0%+. במקביל, נערך סקר בקרב ציבור היהודים הוותיקים  כדי לבדוק את העמדות של ציבור זה על העולים.

יותר מ-20 שנים לאחר תחילת גל העלייה, האוריינטציה הרוסית של העולים הינה מרכזית ובעלת חשיבות גדולה גם מבחינת עמדות וגם מבחינת התנהגות. כך, לדוגמא, השפה הרוסית היא כלי התקשורת המרכזי הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית: 77% מהנחקרים משתמשים רק ברוסית או בעיקר ברוסית כאשר הם פוגשים מכר דובר רוסית, 22% מדברים חלק ברוסית וחלק בעברית ורק 1% ציינו שהם מדברים רק בעברית. לאור זאת, אין זו הפתעה שרק שני שליש ענו ששליטתם בדיבור בעברית היא טובה או מצוינת ו-47% ענו ששליטתם בקריאה וכתיבה בעברית היא טובה או מצוינת. מבין אלה שקוראים עיתונים, 54% קוראים עיתונים רק ברוסית, 22% גם ברוסית וגם בעברית ו17% קוראים רק בעברית. לדברי פרופ' אלחאג', חשיבותה של האוריינטציה האתנית- הרוסית באה לידי ביטוי גם לגבי דור ההמשך ובמידה מסוימת, אף מתחזקת עם השנים ולא נחלשת: ל-93% חשוב עד חשוב מאד שילדיהם ידעו רוסית( בהשוואה ל 91% לפני כעשור)  ול-88% חשוב שילדיהם יכירו את התרבות הרוסית. ל-83% חשוב עד חשוב מאוד שמוסדות לתרבות הרוסית ימשיכו להתקיים ול-73% חשוב עד חשוב מאוד שמסגרות חינוך בלתי פורמאליות בשפה הרוסית ימשיכו להתקיים, גם אם קיימות תוכניות דומות בעברית. "בולטות המרכיב ה'רוסי' מתאפיינת גם בריכוזיות הדמוגרפית-חברתית של העולים: חלק גדול מהם גר באותם אזורים וקבוצת החברים של רובם הם יוצאי ברית המועצות, מגמות שלא השתנו עם השנים", ציין פרופ' אלחאג'.

כאמור, לצד המאפיין האתני-רוסי, העולים מחזקים את הזהות הישראלית, היהודית והציונית שלהם. 66% חשים עצמם במידה רבה עד רבה מאוד כישראלים, זאת לעומת כ-44% לפני כעשור. 43% חשים במידה רבה או רבה מאוד כציוניים, לעומת 21% לפני כעשור. כ-80% חשים עצמם במידה רבה או רבה מאוד כיהודים, כשבנתון זה אין כמעט שינוי לאורך העשור. "למרות הזהות היהודית החזקה, אצל רוב העולים מדובר בזהות חילונית. רובם תומכים בהפרדת דת ומדינה, רובם מתנגדים לכך שלמדינה יהיה ציביון דתי.הם בעד נישואים אזרחיים, אכילת בשר לא כשר וכדומה", ציין החוקר.

עוד הוא הוסיף כי ההתנהגות הפוליטית של העולים ממשיכה את התרבות הסובייטית ממנה הגיעו: 86% חושבים שחשוב שלמנהיג תהייה אישיות "חזקה וכריזמטית". 47% יבחרו במנהיג חזק וכריזמטי, גם אם הוא לא מכבד כל כך את עקרונות הדמוקרטיה לעומת 37% שיבחרו במנהיג חלש ולא כריזמטי, אבל דמוקרט מאוד. תמונה הפוכה כמעט לגמרי נמצא באוכלוסייה הישראלית הוותיקה. כשהתבקשו לדרג את חשיבות הנושאים שהועלו על סדר היום על ידי "ישראל ביתנו" בבחירות האחרונות, 80% אמרו שהנושא של נישואין אזרחיים היה חשוב או בהחלט חשוב, 77% ציינו זאת בקשר לביטחון הלאומי ו56% לגבי נאמנותם של הערבים בישראל.

בהקשר זה, ציין פרופ' אלחאג' כי ניתן לזהות בקרב העולים תופעה של "איסלאמופוביה". 55% מהעולים סבורים שיש לפעול כדי להפחית את מספר הערבים בישראל (שזו לשון מתונה יותר לטרנספר, מסביר החוקר). שני שליש מהם סבורים שהערבים מהווים סכנה לביטחון הלאומי ורק שליש מהעולים סבורים שיש לאפשר לערבים להשתתף בהחלטות לגבי החזרת שטחים והגדרת גבולות הקבע של המדינה. 44% מהעולים טענו שהם חשים אי נוחות בחברת ערבים ורק 7% מוכנים לגור בשכנות עם ערבים מוסלמים (לשם השוואה, 11% היו מוכנים לגור בשכנות לעובדים זרים). בשנת 1999 18% היו מוכנים לגור בשכנות לערבים, כך שמגמה זו רק הולכת ומחריפה.

העמדות של העולים בקשר לפתרון הסכסך הערבי- ישראלי הפכו ליותר ויותר ימניות במשך הזמן, ובהשוואה ליהודים הוותיקים, העולים מגלים עמדות ניציות יותר. הסקר מראה שרק 5% מכלל הנחקרים ( בהשוואה ל 25%  לפני כעשור) נכונים לוויתורים כלשהם ברמת הגולן, תמורת שלום מלא עם סוריה. 13% בלבד מוכנים לוויתורים כלשהם בשטחים ( בהשוואה ל 37% לפני כעשור) תמורת שלום מלא עם הפלסטינים.  יחד עם זאת רק 18% מהעולים סבורים שניתן להגיע לשלום עם הפלסטינים ללא ויתורים טריטוריאלים.

"עולי שנות ה-90 ממדינות חבר העמים הם אחת העליות המרכזיות ביותר מאז קום המדינה. הם מציבים אתגר לאידיאולוגיה הציונית בכל הקשור ל'כור ההיתוך' וקיבוץ גלויות. הם מהווים הקבוצה האתנית המגובשת ביותר בחברה הישראלית היום וההשפעה שלהם על החברה, התרבות והחיים הפוליטיים הולכת וגדלה במשך הזמן", סיכם פרופ' אלחאג'.

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |