tehuda

22 אפר' 2012

תואר ד"ר לשם כבוד לפרופ' דן שכטמן

מאת: מערך תהוד"ה בשעה: 16:06 קטגוריות: הודעות לעיתונות, עמוד הבית

האוניברסיטה תעניק תואר ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד לחתן פרס נובל לכימיה פרופ' דן שכטמן במסגרת אירועי חבר הנאמנים ה-40 של האוניברסיטה, שיתקיימו ב-3-5 ליוני. פרופ' שכטמן יקבל את תואר דוקטור הכבוד בהוקרה על הישגיו המדעיים פורצי הדרך, על שהזכיר לכולנו שהאמונה והדבקות בצדקת הדרך תנצח בסופו של יום גם את אחרון המבקרים ועל הכבוד הרב שהביא למדינת ישראל. בקבלת התואר ילוו את פרופ' שכטמן ד"ר של כבוד של האוניברסיטה סמי סגול וייזם ההיי-טק ד"ר שמעון אקהויז, שניהם ידידיי האוניברסיטה.

נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' אהרון בן-זאב ציין את תרומתו הרבה של פרופ' שכטמן לחברה האנושית כולה בכך שמחקריו פורצי הדרך הולידו תחום חדש במדע ואת האמונה חסרת הפשרות של פרופ' שכטמן באמת המדעית שלו, כנגד ביקורת גואה של בכירי קהילת המדענים באותו הזמן. "פרופ' שכטמן מזכיר לנו שוב ושוב כי המדע עוסק בממצאים, וכי אסור לנו כמדענים לכפוף את הממצאים לטובת אף אינטרס. בפעולותיו מייצג פרופ' שכטמן את המיטב שבחברה הישראלית וראוי לאות הכבוד הגבוה ביותר שהאוניברסיטה מעניקה - דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד", אמר פרופ' בן-זאב.

לפרופ' שכטמן ולאוניברסיטת חיפה קשר ארוך שנים, במגוון נושאים ותחומים. הוא נשוי לפרופ' ציפי שכטמן, פרופ' מן המניין בפקולטהל חינוך באוניברסיטת חיפה. לשניים 4 ילדים ו-9נכדים.

פרופ' דן שכטמן נולד בשנת 1941 בתל-אביב. הוא סיים תואר ראשון בהנדסת מכונות בשנת 1966, תואר שני בהנדסת חומרים בשנת 1968 ותואר שלישי באותו התחום בשנת 1972, כולם בטכניון. בשנת 1981, כשהוא בשבתון באוניברסיטת מרילנד, שם ערך מחקרים בתחום ייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה, הבחין במיקרוסקופ האלקטרוני שלו בגביש שלא אמור להיות קיים על פי תורת הגבישים שהייתה ידועה אז, לו קרא בשם "קוואזי-גביש". שכטמן החל לפתח תיאוריה שמסבירה את תגליתו ונתקל בהתנגדות נחרצת של קהילת המדענים בתחום, שקראה תגר ללא הרף על תגליתו. עם השנים החלו להתגבש הסברים נוספים המאמתים את התיאוריה של פרופ' שכטמן ואיתה ההכרה חוצת הגבולות כי פרופ' שכטמן פתח למעשה ענף מדעי חדש, שאף שינתה את ההגדרה המדעית למושג "גביש" . מרגע ההבנה בפריצת הדרך המרשימה של פרופ' שטכמן, הוא החל זוכה בפרסים רבים על עבודתו, בין היתר הפרס הבינלאומי מטעם האגודה הפיזיקלית האמריקנית (1987), פרס רוטשילד להנדסה (1990), פרס ויצמן למדעים (1993), פרס ישראל לחקר הפיזיקה (1998), פרס וולף (1999), פרס גרגורי אמינוף בקריסטלוגרפיה מטעם האקדמיה המלכותית השבדית למדעים (2000), פרס א.מ.ת לכימיה (2002) ועוד. הפרס המכובד מכולם, וזה שהעניק את תו התקן הסופי להישג העצום היה פרס נובל לכימיה, בו זכה בשנת 2011.

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |