tehuda

09 אוק' 2012

החפירה הקהילתית בתל אסור

מאת: מערך תהוד"ה בשעה: 16:04 קטגוריות: הודעות לעיתונות, עמוד הבית

למעלה מ-500 בני נוער מהמועצה האזורית מנשה זנחו גם השנה את "הפייסבוק" והצטרפו לחפירה הארכיאולוגית הגדולה ביותר בישראל המתנהלת בתל-אסור זו השנה השלישית על ידי האוניברסיטה. "בשנה הראשונה התלמידים, שגרים במרחק של כמה קילומטרים מהתל, לא ידעו כלל על קיומו. זה משמח מאוד לראות שכיום הם כבר מכירים את המקום ואפילו מחכים בקוצר רוח לחפירה", אמר ד"ר שי בר ממכון זינמן לארכיאולוגיה, שמוביל את החפירה וגם השנה לא שוכח לפרגן להישגיים הארכיאולוגים של התלמידים: פסלי אדם וחיה, חרפושית מהמאה ה-14 לפנה"ס וממצאים מהמטבח הקדום: טבון, סירים ועוד.

תל-אסור, שנמצא בפתחו המערבי של ואדי-ערה, נחפר בין השנים 2001-2003 על ידי פרופ' אדם זרטל והחל משנת 2010 מוביל ד"ר בר את החפירה הקהילתית, בסיוע תלמידי בתי הספר של האזור ובתמיכת עמותת סקר שומרון ובקעת הירדן, המועצה האזורית מנשה, המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, ועמותת "החברים של איציק" (קבוצת חברים המנציחה את זכרו של חברם איציק דורי, מורה ומחנך מקיבוץ מצר שנרצח בפיגוע בשנת 2002).

השנה השתתפו בחפירה תלמידי כיתה ט' מבתי הספר של המועצה האזורית מנשה - מבואות עירון, גוונים ובית הספר המוסלמי מהכפר מייסר - ואולפנת הבנות בכפר פינס. בנוסף חופרים בתל גם מתנדבים ממגוון מדינות מעבר לים דוגמת איטליה, ארה"ב, אנגליה ופולין.

"בהתחלה לא ממש התלהבתי שאנחנו צריכים לצאת לשטח, בלי המזגן והמחשב. גם לא ממש התחברתי לנושא - מה לי ולחפירה ארכיאולוגית. אבל עכשיו כל מה שיש לי לומר זה 'חבל שזה כל כך קצר'", אמר עידו בר-לב, תלמיד כיתה ט' בבית הספר גוונים. גם חברתו לבית הספר ארבל יבנה לא ממש התלהבה כששמעה שהיא וחברותיה יוצאות לשטח, "בהתחלה, כשרק העברנו חול ממקום למקום, זה היה משעמם, אבל מהרגע שהקבוצה שלנו מצאה שלד של כבשה, זה התחיל להיות מרתק", אמרה. "זה היה מדהים לגעת בהיסטוריה. להחזיק בידיים כד שבני אדם השתמשו בו לפני מאות שנים. זה אחר ושונה וכיף גדול וזה בהחלט עושה חשק להמשיך וללמוד על האנשים האלה, שחיו לפני כל כך הרבה שנים ממש היכן שאני גר כיום", סיכם עידו.

כאמור, המטרה המרכזית של החפירה היא חינוכית: לאפשר לבני הנוער להכיר את המקום בו הם חיים ואת ההיסטוריה שלו, לצד ערכים כמו עבודה קשה, רעות והכרת השונה והאחר. אולם ד"ר בר שב ומזכיר כי לפני הכל, מדובר בחפירה ארכיאולוגית בתל שמתוארך לכל הפחות לתקופת ברונזה תיכונה 2 (מאות 16-19 לפנה"ס) ולממצאים שמצאו התלמידים ערך לא מבוטל. בין היתר, חשפו התלמידים את שרידי הביצור ההיקפי של העיר הכנענית - חומה מאסיבית ומגדל משופע בגובה של כארבעה מטרים - מבנה מנהלי מרשים, ככל הנראה מימי ממלכת ישראל (המאה ה-8 לפנה"ס) ו"המטבח" העירוני: אזור הכנת המזון, שכלל שני טבונים, סירי בישול ואבני שחיקה. עוד מצאו החופרים הצעירים צלמיות של בני אדם ובעלי חיים וגם חרפושית (חותם דמוי חיפושית) מימיו של הפרעה המצרי אמנחותפ ה-III (המאה ה-14 לפנה"ס).

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |