tehuda

27 יוני 2013

הטבע האנושי

מאת: מערך תהוד"ה בשעה: 14:04 קטגוריות: הודעות לעיתונות, עמוד הבית

מסתבר שגם הטבע טומן בחובו מחוות קטנות של אנושיות- במקרה נדיר שתועד בפעם הראשונה אימצה נקבת תנשמת, אם לתשעה גוזלים משלה, גוזלים יתומים הנמצאים בקן אחר, המרוחק 3.5 קילומטרים, שאמם נדרסה על כביש הסרגל מוקדם יותר החודש. "מתברר שהטבע אינו אכזר כמו שאנו נוטים לחשוב", אמר ד"ר מוטי צ'רטר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית  שגילה ותיעד לראשונה את האימוץ הייחודי.

כל הסיפור התגלה כשד"ר צ'רטר, שחוקר בעבודת הפוסט דוקטורט שלו באוניברסיטה את התנהגות התנשמות באזורים שונים בארץ, נסע על כביש הסרגל שבעמק יזרעאל וזיהה בצידי הכביש נקבת תנשמת שנהרגה מפגיעת רכב. ד"ר צ'רטר שם לב כי התנשמת המתה נשאה על רגלה טבעת זיהוי, שאפשרה לו למצוא במאגר הנתונים מידע אודות גילה, מוצאה ואתר הקינון של הציפור. למרבה הצער, גילה צ'רטר כי התנשמת שנהרגה, הייתה אם לשבעה גוזלים. על פי רוב, במקרה בו אחד ההורים נהרג, דינם של הגוזלים נחרץ, שכן כל גוזל צורך בין שניים לשלושה מכרסמים ביום- משימה שהורה בודד יתקשה לעמוד בה. אולם, מסתבר שגם במסגרת מחקר וותיק שכזה, עוד מזדמנות הפתעות.

כשהגיע ד"ר צ'רטר לבדוק את תיבת הקינון המדוברת, הוא מצא להפתעתו הרבה את כל שבעת הגוזלים היתומים שלמים ובריאים, כשלצידם נקבת תנשמת מאמצת, אשר ביחד עם אביהם הביולוגי, האכילה אותם במרץ. בבדיקה עלה כי גם התנשמת המאמצת נשאה טבעת זיהוי, שגילתה כי גם לה תשעה גוזלים משלה, הנמצאים בקן המרוחק 3.5 קילומטרים מביתה החדש. לדבריו, למרות שמדובר בתופעה נדירה, ידוע כי תנשמות עשויות לעזוב את הקן שלהן כאשר הגוזלים גדולים מספיק, ולהפקיד את הטיפול בהם בידי האב על מנת להתחיל מחזור קינון נוסף עם בן זוג חדש, אולם זה קורה רק כאשר הגוזלים גדולים מספיק ועזיבת האם אינה מסכנת את חייהם. לדבריו, המקרה הנוכחי הוא תיעוד ראשון מסוגו של נקבה אשר עזבה על מנת לאמץ גוזלים אחרים, במחיר סיכון גוזליה שלה. תצפיות שערך יחד עם קובי מירום, חוקר תנשמות מהחברה להגנת הטבע, ומי שטבע את הטבעת על רגלה של התנשמת המאמצת, גילו כי האם המאמצת לא הזניחה את גוזליה הביולוגים וגם הם היו בריאים, שלמים ושבעים.

"לעתים, אנו נוטים לייחס תכונות אנושיות לבעלי חיים, והנה לפנינו דוגמא מוחשית לכך", אמר ד"ר צ'רטר. "לאחר שהאם הביולוגית מתה, דאגתי נורא, אולם בסופו של דבר התנשמות לימדו אותי שהטבע אינו אכזר כמו שאנחנו נוטים לחשוב. למרות הכל, נראה שעדיין יש לנו מה ללמוד גם מהתנשמות".

בנוסף לעבודת הפוסט דוקטורט שלו, בהנחייתו של פרופ' עידו יצחקי מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, משמש ד"ר צ'רטר כרכז המדעי של הפרויקט הלאומי לשימוש בתנשמות כמדביר ביולוגי של מכרסמים בחקלאות. פרויקט ייחודי זה הינו שיתוף פעולה בין האוניברסיטה, אוניברסיטת תל אביב, החברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה. מטרת הפרויקט הינה לעודד חקלאים להשתמש בתנשמות כטורפי מכרסמים מזיקים בשדותיהם, כתחליף לשימוש בחומרי הדברה מזהמים. זוג תנשמות המטפל בגוזלים, טורף בממוצע בין 2000-6000 מכרסמים בשנה, ועל כן משמש כמדביר אקולוגי יעיל, שכמעט ואינו נושא השפעה סביבתית שלילית. כיום פזורות יותר מ3000 תיבות קינון ברחבי המדינה.

צפו בתמונות נוספות

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |