tehuda

29 ספט' 2013

שיטה חדשנית תאפשר אבחון מוקדם של מחלת פרקינסון באמצעות כתב היד

מאת: מערך תהוד"ה בשעה: 16:23 קטגוריות: הודעות לעיתונות, עמוד הבית

הכלי העיקרי לאבחון מחלת פרקינסון כיום הוא היכולת האבחונית של הרופא, שלרוב מאפשרת לזהות את הסממנים הקליניים רק בשלב מתקדם יחסית. מחקר חדש שנערך בשיתוף של חוקרות מהאוניברסיטה וביה"ח רמב"ם, שהשווה בין כתב ידם של 40 נבדקים חולים ובריאים, מציע שיטה חדשנית ובלתי פולשנית לאבחון פרקינסון בשלב מוקדם למדי, על ידי ניתוח תהליך הכתיבה. "זיהוי של שינויים בכתב היד יכול להביא לאבחון מוקדם של המחלה ולהתערבות נוירולוגית ברגע קריטי", מסבירה פרופ' שרה רוזנבלום, מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטה ומי שיזמה מחקר זה.

השיטות לאבחון מחלת הפרקינסון כיום כוללות אבחנת הסממנים על ידי רופא, שלרוב מתאפשרת רק בשלב מתקדם יחסית או בדיקה הנקראת SPECT, בה יש שימוש בחומרים רדיואקטיביים להדמיית המוח. עם זאת, התועלת מהבדיקה אינה עולה על יכולת האבחון של רופא מומחה והיא חושפת את החולה לקרינה מיותרת.

מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי קיימים הבדלים בולטים וייחודיים בין כתב ידם של חולים במחלת פרקינסון לאנשים בריאים. עם זאת, מרבית המחקרים שנעשו עד היום התמקדו בכתיבה הקשורה ליכולות מוטוריות (לדוגמא, ציור של ספירלות) ולא בכתיבה הקשורה ליכולות קוגניטיביות, כמו חתימה על צ'ק, העתקת כתובות וכד'. לדבריה של פרופ' רוזנבלום, חולים בפרקינסון מדווחים כי חשו בשינוי ביכולות הקוגניטיביות עוד לפני השינוי שחל ביכולותיהם המוטוריות ולכן מבחן הבודק את הירידה ביכולת הקוגניטיבית, כפי שבוחן המחקר הנוכחי, יכול להעיד על התקדמות המחלה ולאבחן אותה בשלב מוקדם יותר.

במחקר הנוכחי, שנערך בשיתוף ד"ר אילנה שלזינגר, מנהלת המרכז להפרעות תנועה ופרקינסון בבית החולים רמב"ם שבחיפה ומרפאות בעיסוק העובדות בבית החולים, ביקשו החוקרות מהנבדקים לכתוב את שמם ולהעתיק כתובות שניתנה להם, שתי משימות יומיומיות הדורשות גם יכולות קוגניטיביות והשתתפו בו 40 נבדקים בוגרים, בעלי לפחות 12 שנות השכלה, מחציתם בריאים ומחציתם חולים בשלבים המוקדמים של מחלת הפרקינסון (ללא סממנים מוטוריים ברורים נראים לעין). הכתיבה התבצעה על דף רגיל שהונח על גבי לוח אלקטרוני באמצעות עט מיוחד ובו חיישנים הרגישים ללחץ שמופעל על ידי העט על משטח הכתיבה. לאחר מכן בוצע ניתוח ממוחשב של התוצאות, בו השוו בין מספר פרמטרים: מרחב הכתיבה (אורך, רוחב וגובה האותיות), משך הזמן הנדרש, והלחץ שהופעל על המשטח תוך כדי ביצוע המשימה.

ניתוח של התוצאות הראה הבדלים מובהקים בין קבוצת החולים לקבוצת הבריאים, כשכל הנבדקים, למעט אחד, אובחנו נכונה בהתאם למצבם (דיוק של 97.5%). מהממצאים התברר כי נבדקים חולים בפרקינסון כתבו אותיות קטנות יותר ("מיקרוגרפיה"), הפעילו לחץ מועט יותר על משטח הכתיבה, וצרכו זמן רב יותר לביצוע המשימה. על פי פרופ' רוזנבלום, בלט במיוחד ההבדל בזמן בו שהה העט באוויר, בין פעימת כתיבה אחת לשנייה, בין אות לאות ובין מילה למילה, "שמנו לב שנבדקים חולים בילו זמן רב יותר משמעותית עם העט באוויר. זהו ממצא חשוב במיוחד משום שבזמן שהנבדק מחזיק את העט באוויר, המוח מתכנן את הפעולה הבאה בתהליך הכתיבה- ניתוח משך זמן זה מהווה ביטוי לירידה ביכולת הקוגניטיבית של הנבדק. שינוים בכתב היד יכולים להופיע שנים לפני האבחון הקליני ולכן יכולים להוות אחד מהסממנים הראשונים למחלה המתקרבת", אומרת פרופ' רוזנבלום.

לטענת ד"ר שלזינגר, אימות של הממצאים הללו במחקר רחב היקף יאפשר להשתמש בשיטה זו לאבחון ראשוני של חולים בצורה בטוחה ולא פולשנית. "מחקר זה מהווה פריצת דרך לקראת אבחון אובייקטיבי של המחלה"  אומרת ד"ר שלזינגר ומוסיפה כי "פרסום המחקר בעיתון האיגוד הנוירולוגי האירופאי עורר עניין רב בכנס הפרקינסון הבינלאומי שהתקיים בשבוע שעבר בסידני, אוסטרליה".

לדברי החוקרות, לאבחון באמצעות שיטה זו יתרון נוסף והוא הורדת העומס מהמערכת הרפואית, שכן הבדיקה תוכל להתבצע על ידי איש מקצוע אחר, לאו דווקא רופא, כשלאחר קבלת התוצאות ובמידת הצורך, יופנו הנבדקים לרופא, להמשך טיפול ובדיקה. בימים אלו עומדות החוקרות להשתמש בשיטה לניסוי חדש, בו הן ינסו, באמצעות ניתוח כתב היד, להעריך את השיפור החל בתפקוד חולים במחלת פרקינסון לאחר שעברו ניתוח השתלת קוצב מוח.

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |