tehuda

20 פבר' 2014

רגישות לכאב תלויה במבנה המוח

מאת: מערך תהוד"ה בשעה: 13:16 קטגוריות: הודעות לעיתונות, עמוד הבית

רגישות לכאב ניתנת לניבוי על פי מבנה המוח, כך עולה ממחקר חדש שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרים מהאוניברסיטה, הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם ואוניברסיטת וויק פורסט ( (Wake Forest Winston-Salem, NC, שמומן בחלקו ע"י קרן ה-  BSF היוקרתית. "מצאנו סמן אנטומי הנמצא במבנה המוח והמאפשר לזהות אנשים בעלי רגישות גבוהה יותר לכאב", אמרה ד"ר אירית וייסמן-פוגל מהחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטה שהייתה בין עורכי המחקר.

השאלה מדוע אנשים מסוימים רגישים יותר לכאב בעוד שאחרים מסוגלים להתמודד איתו בצורה טובה יותר מעסיקה חוקרים רבים לאורך שנים. עד היום הועלו ונבדקו השערות רבות ונמצאו תשובות חלקיות. עורכי המחקר, ד"ר וייסמן-פוגל, פרופ' דוד ירניצקי וד"ר ילנה גרנובסקי מהטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם ופרופ' בוב קוגהיל מאוניברסיטת וויק פורסט, ביקשו לבדוק האם מקור ההבדל נעוץ בכמות החומר האפור המצוי באזורים שונים במוחנו. או במילים אחרות: האם מבנה המוח שלנו משפיע על האופן שבו אנו מרגישים ומתמודדים עם כאב. הפרויקט כולו בוצע במעבדתו ובהנחייתו של פרופ' קוגהיל כשהדוקטורנטית גב' הדס נחמן-אברבוך מהטכניון, שמומנה ע"י קרן ה- BSF, בצעה חלק מהמחקר.

ד"ר וייסמן-פוגל מסבירה שמחקרים שנערכו בנושא עד היום התמקדו ברובם בהבדלים שבין אנשים בריאים לחולים. ההיקשים התבססו על הממוצע הקבוצתי, ובכך לא נתנו ביטוי למקרים פרטניים. "היום מבינים שכדי להתאים טיפולים יעילים יש להתמקד בשונות הבין-אישית של תפיסת הכאב שאת מקורה ניסינו למצוא במחקר", הוסיפה.

לדבריה של ד"ר וייסמן-פוגל, המוח האנושי מורכב  מחומר אפור ("המוח" של התא),  המרכיב את קליפת המוח והאחראי על עיבוד וניתוב מידע על גירויים חושיים או תנועתיים; וחומר לבן המשמש כ"צינור" להעברת מידע לתאים אחרים במערכת העצבים. דחיסותו של חומר אפור באזור מסוים במוח מעידה על יכולות תפקודיות גבוהות יותר באותו אזור והיא משתנה מאדם לאדם.  כך למשל, דחיסות גבוהה של חומר אפור באזור שאחראי על יכולות ניווט נמצא אצל נהגי מוניות מנוסים בלונדון.

על מנת לחקור את הקשר בין כמות החומר לתפיסת הכאב, חשפו החוקרים 116 גברים ונשים לגירויי חום בידם או ברגלם בטמפרטורות שבין 43- 49 מעלות צלזיוס, וביקשו מהם לדרג את עצמת הכאב שחשו. לאחר החשיפה לגירויים עברו הנבדקים סריקת MRI, במטרה לאתר קשרים בין מידת הרגישות לכאב לבין מידת הימצאותו של חומר אפור באזורים שונים במוח.

מהמחקר התברר כי ככל שקיים יותר חומר אפור באזורים מסוימים במוח, כך פוחתת הרגישות לכאב. החוקרים מצאו ארבעה אזורים עיקריים, שבהם הימצאותו של חומר אפור מעידה על רגישות מופחתת לכאב. שני האזורים הראשונים הם קליפת הסינגולייט האחורית (posterior cingulate cortex) וה- precuneus - המהווים את התשתית האנטומית של רשת עצבית הנקראת בשם "רשת ברירת המחדל" (DMN). רשת זו פועלת בזמן מנוחה, כשמוחנו חולם בהקיץ ובזמן התבוננות עצמית. לדברי ד"ר וייסמן-פוגל, ה- DMN בעצם "מתחרה" בפעילות הנויראלית הבונה את חווית הכאב, ובכך תורמת לירידה ברגישות לכאב. לכן, אנשים שלהם כמות גדולה יותר של חומר אפור באזורים הללו יכולים להפעיל יותר את רשת ה- DMN ובכך להוריד את הרגישות לכאב. האזור השלישי שבו נמצא כי דחיסות גבוהה של חומר אפור מעידה על רגישות מופחתת לכאב הוא הקורטקס הפריאטלי האחורי (posterior parietal cortex) שהוא חלק מרשת נויראלית הפועלת במצבים המצריכים מתן תשומת לב וקשב לגירויים חיצוניים. עלייה בחומר האפור בקורטקס הפריאטלי האחורי  מאפשרת לאינדיבידואל לווסת ולמתן גירויי כאב בצורה טובה יותר ומכך להביא לירידה ברגישות לכאב. ממצא זהה נמצא גם בקליפת המוח התחושתית (primary somatosensory cortex) האחראית על עיבוד וקידוד של עצמת הכאב.

המחקר הנוכחי הוא שלב ראשוני במחקר רחב שמטרתו לנבא הצלחה טיפולית של תרופות המיועדות לשיכוך כאב בהתבסס על האנטומיה של החומר האפור במוח אצל סובלים מכאב כרוני כדוגמת מיגרנה.

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |