tehuda

28 אוק' 2014

דפוסי התיירות במגזר החרדי חושפים את קרבתו לחברה החילונית והפוטנציאל הכלכלי הטמון בו

מאת: מערך תהוד"ה בשעה: 11:12 קטגוריות: הודעות לעיתונות, עמוד הבית

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה משרטט לראשונה את דפוסי התיירות של החברה החרדית: החרדים הליטאים הם בעלי דפוסי התיירות הדומים ביותר לחברה החילונית, דפוסים המתאפיינים בנסיעות ליעדים "מחוץ לבועה" החרדית והתנהגות חילונית. אחריהם נמצאים החרדים הספרדים, שמתאפיינים בדפוסי תיירות שמרנים  חרדיים לצד דפוסים "חילוניים". החסידים הם הרחוקים ביותר ואופי החופשה שלהם נגזר מצורכם הבסיסי לשמר את אווירת חייהם וסביבתם. "המחקר חשף לראשונה כי מניעים, צרכים ודרישות-קדם לחופשות שונים בין הקבוצות, ונובעים משני מניעים - קירבה גיאוגרפית לחברה החילונית ומידת הקונפורמיות לסגנון החיים החרדי", אמר פרופ' יואל מנספלד, ראש המרכז לחקר התיירות, הצליינות והנופש באוניברסיטה.
במחקר, אותו ערך פרופ' מנספלד יחד עם ד"ר לי כהנר, חוקרת במרכז וראש החוג ללימודים רב תחומיים במכללה האקדמית לחינוך אורנים, השתתפו חרדים משלושת המגזרים: ליטאים ספרדים וחסידים שנשאלו שאלות פתוחות לגבי דפוסי התיירות שלהם. באופן מפתיע, צרכים הקשורים למידת הדתיות, שמירת כשרות וכד' לא דורגו במקום הראשון על ידי אף קבוצה ולגבי שום שאלה.
לגבי השאלה מהם האספקטים החשובים ביותר בחופשה, דירגו הליטאים והספרדים את "שירותי התיירות" - , אטרקציות, שירותי הסעדה וכדומה - במקום הראשון בחשיבות, ואילו החסידים ציינו כי אילוצים כלכליים הם האקוטיים להם ביותר. את תשתיות הדת ביעד הנופש, כדוגמת מזון גלאט כשר, בית כנסת ושירותים לשבת, ציינו החסידים והספרדים במקום השני בחשיבות בעוד הליטאים ציינו את האילוצים הכלכליים. הליטאים והספרדים דירגו במקום השלישי את מגוון הפעילויות לילדים, בעוד שהחסידים דירגו במקום זה את האווירה והסביבה החרדית. כלומר, נושאים הקשורים לדת לא דורגו על ידי הליטאים באף אחד משלושת המקומות הראשונים.
תשתיות דת ביעד הנופש נמצאו רק במקום השני מבחינת החשיבות בקרב הליטאים והספרדים, ורק במקום השלישי בקרב החסידים כאשר השאלה עברה להתמקד בחוויית הטיול האחרונה. כאשר התבקשו לדרג את הציפיות לגבי החופשה הבאה, עלה כי הספרדים והחסידים דירגו את עלות שירותי התיירות במקום הראשון, בעוד הליטאים ציינו את איכותם הגבוהה של השירותים הניתנים במקום זה. בחשיבות השנייה, ציינו הליטאים והספרדים את רצונם ביעד שלוו ונוח בעוד החסידים ציינו את הנגישות לשירותי דת. בחשיבות השלישית, ציינו החסידים והספרדים את איכות השירותים הניתנים ביעד הנופש, בעוד הליטאים ציינו את חשיבותם למגוון פעילויות לילדים. כלומר במקרה זה, גם הספרדים וגם הליטאים לא ציינו מאפיינים הקשורים לרמת הדתיות של המקום.
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר חשפו כי דפוסי התיירות של הקבוצות החרדיות משקפים את מידת הקונפורמיות לסגנון החיים החרדי ואת רמת הקרבה או הריחוק מהחברה החילונית: הקרובים ביותר הם הליטאים (בעיקר בקרב הזרמים המודרניים יותר), שמאופיינים בפתיחות שהופכת אותם לתיירים מנוסים יותר שמכוונים לקבלת שירותים ברמה גבוהה יותר ושרמת מודעותם בתחום הצרכנות היא הגבוהה ביותר. הספרדים מדורגים באמצע, והם חצויים בין דפוסים דתיים שמרניים ובין חיפוש אחר פעילויות תיירותיות ושירותים שלרוב משמשים את התיירות החילונית, כולל מלונות המוגדרים כחילוניים או העדפת צימרים בישובים חילוניים לחלוטין, וזאת כדי שיוכלו להתבודד וליהנות מחוויות תיירותיות שאינן מקובלות או מותרות במרחב החרדי התיירותי. החסידים הם המרוחקים ביותר מהחברה החילונית, השמרנות תופסת מקום מרכזי בבחירת הנופש והם משתדלים להימנע מכל חשיפה לעולם החברתי-תרבותי המודרני וברוב המקרים החופשה שלהם מבוססת על נסיעה למלון ייעודי למגזר החרדי ועל החלפת דירות עם משפחה חסידית אחרת.
"המגזר החרדי כבר עלה על הרכבת שתיקח אותו מהתבדלות לעולם המודרני, אולם תתי הקבוצות שבו ממוקמים בקרונות נפרדים - החסידים נמצאים בקרון האחרון, הספרדים, 'יושבים' בקרון האמצעי והליטאים, מהווים נכון להיום את הקטר", ציינו החוקרים, שהדגישו כי יש כמובן מנעד חברתי פנים קבוצתי בתוך תת קבוצות אלו, אולם ממצאי המחקר מצביעים על המגמות המרכזיות.
לדבריהם, בקהילה החרדית על מגזריה השונים יש דרישה גוברת לשירותי תיירות מקומית, מה שהופך אותם למגזר שיכול לשנות בצורה משמעותית את שוק התיירות בישראל ואף להיות מנוע צמיחה כלכלי למשק כולו. "תכנון הנישה החרדית צריך להיות מתוכנן ומפותח לא רק על בסיס של פעילויות ואטרקציות, אלא גם על צרכיו הייחודיים של המגזר, ציפיותיו ומגבלותיו, עם התייחסות לתתי-הקבוצות שבו וצרכיהם הייחודיים. צעד זה אומנם ידרוש השקעה רבה יותר בתשתיות, הגדרת פונקציות תיירותיות ומתן פתרונות ספציפיים לכל קהילה, אולם שכרה בצידה. אם אכן נצליח להביא לשיפור בתחום, כלל החברה הישראלית תרוויח מהגדלת ההכנסות מתיירות, שתבוא לידי ביטוי ביצירת מקומות עבודה, פתיחת יעדי נופש חדשים ועוד", סיכמו.

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |