tehuda

15 פבר' 2017

האם נמצא השער של "בית שערים"?

מאת: omri בשעה: 10:19 קטגוריות: עמוד הבית

מפתן שער גדול ממדים יחד עם מגדל הבנוי אבנים גדולות ומסותתות התגלו בחפירות של אוניברסיטת חיפה בבית שערים, מעוז הסנהדרין במאה השנייה לספירה ומקום מושבו של רבי יהודה הנשיא. אלא שלמרות שאולי זה נראה כיום אך הגיוני שלישוב בשם "בית שערים" יהיה שער, הגילוי הוא הפתעה גדולה כי באותה תקופה ישובים מסוג זה לרוב לא היו מוקפים חומה ובוודאי שללא שערים. "לפי כל היידוע לנו יישוב מסוג זה לא היה אמור להיות מוקף חומה ולכן היה זה כמעט ברור שהשם 'בית שערים' לא קשור למילה שער. כעת עלינו לחשוב על כך מחדש", אמרה ד"ר עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, שעומדת בראש החפירה.
בית שערים, שבגליל התחתון, היה יישוב יהודי בתקופה הרומית שהגיע לשיאו במאות השנייה והשלישית לספירה. בתקופה זו קבע בה רבי יהודה הנשיא את ביתו, מה שהפך אותה למושבה של הסנהדרין, בית הדין היהודי הגבוה ביותר באותה תקופה. אלא שיישובים קטנים יחסית כמו בית שערים – ובמיוחד, יישובים יהודים קטנים יחסית – לרוב לא היו מוקפים חומה או שערים בתקופה הרומית. ואמנם, עד לגילוי המפתיע של חוקרי אוניברסיטת חיפה, אכן לא נמצאה חומה כזו ובוודאי שלא נמצאו שערים. חלק מהחוקרים אף חיפשו מקור אחר לשם. אלא שהחפירה הנוכחית, כך נראה, משנה את התמונה מהקצה לקצה.
החפירות בבית שערים החלו בשנת 1936 בעקבות דיווחו של ידי אלכסנדר זייד מארגון השומר, שיחד עם וחברין שרעו באזור גילו את העתיקות, ומאז התקיימו חפירות רבות במקום. כעת, 80 שנים לאחר ששומר הגבעה שעליה הוא נרצח גילה את העיר, הייתה זו נכדתו טלי זייד שהייתה קשורה לתגלית החדשה.
עיקר החפירות בבית שערים מתמקדות בגן הלאומי בית שערים, אולם לפני מספר שנים התגלו מספר אבנים עתיקות בחצר ביתה של טלי זייד. באישורה של זייד ובהמלצת רשות העתיקות, הרחיבה השנה ד"ר ארליך, שחופרת החל משנת 2014 בשטחי הגן הלאומי, את החפירה לחצרה של זייד. חיש קל גילו החופרים שבחצר של משפחת זייד טמון "אוצר" ארכיאולוגי: מגדל הבנוי באבני גזית גדולות מסותתות ובצמוד לו, מפתן שער עם צירים לסגירת דלת דו-כנפית, קרוב לארבעה מטרים רוחבו, ורחוב המוביל פנימה לעבר העיר. ולא רק חומה ושער נמצאו בעיר שלא הייתה אמורה להיות מבוצרת כלל וכלל – במפתן השער נמצא חריץ נעילה חצוב באבן עבור מנעול גדול מידות שמטרתו הייתה לנעול את השער. "זוהי בהחלט הפתעה גדולה. מרבית היישובים בתקופה הרומית אינם מבוצרים, בוודאי יישוב יהודי קטן יחסית, שאפילו לא נחשב לעיר רומית רשמית. היו בצפון ישובים יהודים בודדים מבוצרים, כגון יודפת, אבל אפילו ישובים אלה שהיו גדולים ומרכזיים לא כללו שער גדול ומרשים כמו זה", אמרה ד"ר ארליך.
אז מה יכול להיות בכל זאת הרקע לביצורה האפשרי של העיר? לדבריה של ד"ר ארליך, בבית שערים גרו מנהיגים עשירים ומכובדים. היא שימשה כאחוזה לאיסוף מיסים של המלכה ברניקי במאה הראשונה לספירה, ומאה שנה לאחר מכן כמושב הסנהדרין וביתו של רבי יהודה הנשיא, מעשירי וחכמי היהודים בתקופה זו, ובסמוך לה היה בית קברות ליהודי ארץ ישראל והתפוצות, שמשך אף הוא אנשים עשירים ומכובדים. "ייתכן כי ייחודה כעיירה עשירה, שנתגלו בה מבני ציבור מפוארים, מסביר גם את השער יוצא הדופן בגודלו ובאיכות בנייתו. עולה הסברה כי שערים גדולים ומרשימים שהקיפו את העיירה תרמו לשמה, 'בית שערים'. תאריכו המדויק של הביצור עדיין לא ידוע ויחכה לחשיפת הביצור במלואו בעתיד. אפשרות נוספת היא שמדובר במצודה חשובה שניצבה באתר בתקופה הרומית, ואנחנו חשפנו את בית השער שלה", אמרה.
בנוסף לחומה ולמפתן השער, גילו החוקרים מחוץ לשער, מצפונה לו, כבשן קדרים עגול וגדול שייצר קרמיקה בשלהי המאה הרביעית לספירה, בנוי אף הוא מאבן גזית. בחלקו העליון של הכבשן התגלו גם שרידי תעשיית זכוכית והסברה היא שבמחצית השנייה של המאה הרביעית שימש האזור שמצפון ליישוב לתעשיות מזהמות של ייצור קרמיקה וזכוכית בכבשנים. לדבריה של ד"ר ארליך, כשנבנה הכבשן, השער הקדום יותר ככל הנראה כבר לא היה בשימוש.
עונת החפירות השלישית בבית שערים בניהול ד"ר עדי ארליך מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה התקיימה בסתיו 2016. החפירה נערכה בשטח הגן הלאומי בית שערים ובשטח היישוב בית זייד. "תודתי לרשות הטבע והגנים ולגן הלאומי בית שערים, לתושבי היישוב בית זייד, לרשות העתיקות ולמועצה האזורית עמק יזרעאל על התמיכה והעידוד", סיכמה ד"ר ארליך.

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |