tehuda

03 מאי 2017

פרח השבוע: יערה איטלקית

מאת: מערך תהוד"ה בשעה: 7:57 קטגוריות: עמוד הבית

לצמחים מטפסים יש אמצעים שונים להיאחז, כמו זיפים (פואה מצויה), קנוקנות (דלעת הנחש) וקוצים מאונקלים (קיסוסית קוצנית). ליערה אין אמצעי אחיזה וענפיה נשמטים על הצמח עליו היא מטפסת ומסתבכים בנופו. לרבים מהמטפסים אופיינית צמיחת "שרביט" - נצר ארוך וחסר עלים החודר את הסבך. קצה הצמיחה של הנצר מונע התפתחות עלים חדשים בסמוך אליו (=שלטון קודקודי) וכך מתאפשרת הצמיחה בתוך הנוף של צמח המשענת.
פרחי היערה אופייניים לצמחי רפרפים הפורחים בלילה: הם בעלי ריח מתוק (המורגש יותר בלילה), צבע לבן (ההופך לצהוב-קרם ביום השני לפריחה), נפתחים לפנות ערב ובעלי צוף רב (מכאן השם העברי המרמז ליערת דבש והשם הערבי שפירושו "פרח הדבש") החבוי בצינור ארוך (עד 45 מ"מ). כאשר הפרחים נפתחים, לפנות ערב, הם מבוקרים על ידי דבורים כמו דמדומית ובומבוס האדמה שאינן מגיעות אל הצוף, הן אוספות אבקה וגדולות דיין כדי לגעת באברי הרבייה. בלילה הפרח מבוקר על ידי רפרפים. כאשר כוסו הפרחים מדי ערב ונחשפו בכל בוקר מחדש הסתבר שייצור הפירות גבוה למרות שנמנעה פעילות הרפרפים. כאשר נחשפו הפרחים רק בשעות היום ייצור הפירות היה נמוך. נראה, לכן, שהדבורים הגדולות הן המאביקות היותר יעילות. לעתים קרובות רואים שבתחתית הפרח נוקב חור על ידי גנבי צוף (דבורת האדמה ודבורת עץ) וחור זה מנוצל על ידי דבורים קטנות שהן שודדות צוף משניות.

טקסט: פרופ' אמוץ דפני
צילום: נעם עביצל

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |