tehuda

25 פבר' 2009

משביחים חיטה באמצעות "אם החיטה"

מאת: מערך תהוד"ה בשעה: 12:01 קטגוריות: הודעות לעיתונות, עמוד הבית

מחקר משותף לחוקרים מאוניברסיטת חיפה וחוקרים מאוניברסיטת קליפורניה עשוי להציל מיליוני טונות של חיטה ברחבי העולם מידי שנה: החוקרים הצליחו לשבט גן ייחודי שמקורו בחיטת הבר המקנה לה עמידות לחילדון הצהוב - אחת המחלות הקטלניות ביותר ליבולי החיטה - ולשתול אותו בחיטה מתורבתת (חיטת הלחם). המחקר התפרסם במגזין המדעי היוקרתי SCIENCE.

מחלת החילדון הצהוב נגרמת על ידי מין של פטרייה הפוגעת ביבולי החיטה והיא אחת המחלות השכיחות הפוגעות בחיטה בכל רחבי העולם. בארצות הברית בלבד נפגעים בכל שנה יבולי חיטה בשווי 156 מיליון דולר. במחקרים קודמים התברר שלחיטת הבר, שהחלה לעבור תהליכי ביות כבר לפני כ-10,000 שנה, עמידות גבוהה בפני מחלה זו. המטרה של צוות החוקרים, בראשות פרופ' ציון פחימה מאוניברסיטת חיפה ופרופ' ג'ורג' דובקובסקי מאוניברסיטת קליפורניה, הייתה למצוא את הגן הספציפי האחראי לעמידות, לבודד אותו מחיטת הבר ולהצליח לשתול אותו בגנום של החיטה המתורבתת המוכרת לנו כיום.

חיטת הבר, שהיא "אם החיטה" התרבותית המודרנית, התגלתה לפני כמאה שנים על ידי אהרון אהרונסון בראש פינה. באותה תקופה, האמין אהרונסון שיום אחד ניתן יהיה להשתמש בתגליתו כדי לשפר את החיטה התרבותית. מחקרם של פרופ' פחימה ופרופ' דובקובסקי, מומן על ידי הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב למחקר חקלאי (קרן BARD), שפועלת בשיתוף בין משרדי החקלאות של ישראל וארה"ב. במחקר גם  היו שותפים  ד"ר אסף דיסטלפלד והדוקטורנט חנן סלע מאוניברסיטת חיפה, ד"ר כריסטובל יואי  וד"ר דאולין פו מאוניברסיטת קליפורניה, ד"ר אן בלטשל וד"ר שיאנמינג צ'ן ממשרד החקלאות האמריקאי. המחקר  הוא ללא ספק צעד משמעותי לעבר מימושו של החזון בן 100 השנים של אהרנסון.

לדברי פרופ' פחימה, לגן שמצאו מבנה ייחודי אשר אינו מוכר משום צמח אחר בעולם מלבד קרובי הבר של החיטה. לאחר שהצליחו לבודד את הגן הצליחו החוקרים להשתיל אותו בגנום של חיטה תרבותית רגישה למחלה ולהראות שחיטה זו הפכה לעמידה בפניי המחלה.

"הגן מזהה את פלישת המחלה לצמח וגורם לתמותה מכוונת של התאים אליהם  פלשה הפטרייה מתוך אסטרטגיה של  'תמות נפשי עם פלשתים'. מנגנון זה אמנם גורם לתמותה של רקמת העלה המותקפת, אך מונע את המשך ההתפשטות הפטרייה אל יתר חלקי הצמח ואל הצמחים הסמוכים לו. בנוסף ליתרונות הכלכליים הנובעים משיפור יבולי החיטה והחיסכון בחומרי הדברה, להשתלת הגן בחיטה התרבותית יש גם יתרונות סביבתיים היות והקטנת השימוש בחומרי הדברה מונעת גם את הנזקים הנגרמים לסביבה כתוצאה מרעילותם של החומרים המשמשים להדברת מחלות", ציין פרופ' פחימה.

לדבריו, הגן הספציפי שגילו נעדר מכל זני החיטה התרבותית בעולם המשמשים לייצור מסחרי של כל סוגי הפאסטות, הלחמים והמאפים השונים. "כנראה שבתהליך הביות של החיטה אבד הגן ולכן ניתן כיום להשתמש בו  להשבחה של כל הזנים הקיימים של חיטה תרבותית. עד לגילוי זה, תהליך השבחה כזה של חיטה היה יכול לארוך שנים רבות. אולם, פענוח הרצף של הגן ותפקידו יאפשרו להעבירו במהירות וביעילות לזנים תרבותיים באמצעות שיטות של הנדסה גנטית. בנוסף לכך, ניתן יהיה להנדס צורות גנטיות חדשות של הגן אשר יאפשרו השבחה נוספת של החיטה ואולי אפילו יצירת עמידות כנגד מחלות נוספות של חיטה", אמר פרופ' פחימה.

לצפייה בראיון עם פרופ' פחימה על מחקר קודם שבו גילה גן של חיטת הבר שמסייע בשיפור האיכות התזונתית של חיטת הלחם

לא ניתן להגיב לפוסט.

טראקבק |